יש משהו מאד מיוחד בהום סטיילינג .

אחרי שנים שבהם אני אדריכל, בעיקר מעצב פנים וגם עושה הום סטיילינג אני יכול לאבחן את 3 התחומים האלו שמשיקים אחד לשני באופן די ברור. אדריכלות היא העבודה הקשורה לתכנון ועיצוב המבנה החיצוני של הבית כולל את מה שנקרא השלד והפתחים שלו, ז"א כ"פסל" גיאומטרי המונח בחלל , על מגרש כזה או אחר. עיצוב פנים עוסק למעשה בכל הקשור לתכנון פנים המבנה ולמעשה זה התחום הרחב ביותר בעולם הבניה מאחר והוא מקיף את כל החלוקות הפנימיות המערכות הטכניות וכמובן נושא העיצוב כלול בו כמו בחירת ריצוף וגמרים צמודי נכס. לכאורה ההום סטיילינג נתפס כהשלמה לעיצוב הפנים אך למעשה זה השלב שבו ה"מיכל" עם הקירות שאמור להכיל את החיים שלנו מתעורר לחיים ומקבל את האישיות החושנית הייחודית לו ע"י חומרים צבעים וטקסטורות המשקפים מי אתם כלקוחות ומי אני כמעצב, וזאת הסיבה שהוא מיוחד הוא משקף את עומק ההבנה והחיבור בין המעצב ללקוח מאחר והוא מאד אישי.

ועוד נקודה קטנה וחשובה על הדרך – וזאת ההבנה של ההבדל בין תכנון לעיצוב. בגדול-תכנון זה איך שדברים עובדים, עיצוב זה איך שדברים נראים. למעשה מדובר בשני תפקידים שונים לחלוטין וכל אחד מהם משתמש בחלק אחר של המוח של התודעה. החלק ההגיוני הלוגי המתמטי (נקרא לו בהכללה ה"גברי") והחלק האינטואיטיבי הרגשי (נקרא לו בהכללה ה"נשי").

וזאת אחת הסיבות המכריעות מדוע יש יותר אדריכלים מאדריכליות ומדוע יש יותר מעצבות ממעצבים.

הום סטיילינג הוא עיצוב טהור ואין בו שמץ של תכנון. מדובר בחושניות רגש ואיטואיציה לשמם.

ועם הקדמה "מסוכנת" זאת ניגש לעניינינו:

קרן, היא ביתה של לקוחה ותיקה שעיצבנו לה את הבית בשכונת טו הדרומית באשדוד לפני כ 5 שנים.

בזמן העיצוב ההוא, קרן גרה אצל ההורים והייתה מעורבת לחלוטין בכל שלבי עיצוב הבית .

מאז, התחתנה, עזבה את בית אימה ויחד עם בעלה הם ביקשו מאיתנו שנתכנן את הדירה הראשונה שרכשו. זה היה ייעוץ תחום בשעות -זה מה שהתאים להם תקציבית. זה מסוג השירות שאנו מתאימים לאנשים שרוצים ייעוץ רק בנושאים גדולים שבהם הם לא רוצים לטעות, ומשם הם מתקדמים לבד (אנחנו נשארים ברקע עם שיחות ייעוץ טלפוניות ). לא מזמן קרן ביקשה ממני לחזור לעבודת התכנון והעיצוב מלפני כשנתיים וביקשה לסיים את הסלון מבחינת הום סטיילינג.

כשבאתי לבקר אותם בבית ראיתי שהם כבר בחרו תמונה לסלון, תמונה הזהה לתמונה אחרת שהכנתי ללקוח אחר שלי בעבר, רק בקנה מידה קטן יותר.. הם כבר עיצבו את השולחן האוכל בהתאם להנחיות שהעברתי להם בעבר. הפעם, הם ביקשו לתכנן ספה ולבחור עור לריפוד הספה, למשפחה עם שני ילדים קטנים גמר עור זו הבחירה העמידה ביותר. לרשימה גם הכנסנו כורסא, שטיח שולחן קפה (סלוני) וגם צבע לקיר הדרמטי בחלל.

גם הפעם הם בחרו בליווי שהיה תחום בשעות, ולמה לא, זה עבד להם בעבר.

ביום בהיר וחם אחד שוטטנו בדרום תל אביב לבחירת עורות, בחירת כורסא, שטיח ושולחן סלוני. במחשבה על העבודה שאנחנו עושים בBLV יש משהו מחבר ביני לבין הלקוחות בחוויה של שופינג לחומרים וסטיילינג ולא במקרה. ככל שקנה המידה של פרויקט עיצובי נהיה קטן יותר קח הוא מקבל נופח אישי ופרטי יותר ולמעשה משדר את האני מאמין הייחודי לאדם שגר בבית. בואו נאמר שאם תכנון אורבי הוא ה XXL ונגיד שתכנון מבנה מגורים הוא הXL   בחירת ריפוד עור על בסיס דוגמא קטנה אינה מציגה את האמת של החומר שבאה לביטוי בעיקר כאשר היא מוצג בגודל האמיתי שלו לכן היה חשוב שנכיר את העורות. ניגשנו ל"בוסקילה עורות" להתרשם ממבחר האפשרויות . לאחר שבחרנו עיצוב של ספה והתאמנו את העור בחרנו גם כמה גמרים (עור ובד) לכריות של הספה לתת לה שכבה נוספת של עושר צורני מאופק. עור נבחר ב"בוסקילה עורות". בד בחרנו ב"עילית". לאחר מכן הצפנו לרחוב הלחי שם בחרנו שולחן סלוני שהצליח לרגש אותנו, מבית "הום 21". בחירת השולחן הייתה דוגמא לפריט שאתה עובר לידו בפעם הראשונה ואינך רואה את הכוח שלו. כוח זה מציג את עצמו דווקא בפעם השנייה או השלישית שאתה בוחן פריטים ו"פתאום" קולט שיש כאן משהו שמתאים לסיטואציה ששומר על קלאסיות ושיש לו קטע אחר.

מיד לאחר שצבענו את קיר הסלון בצבע שבחרתי "מה שתגיד זהר.. " . קיבלתי שיחה מבעלה של קרן שעדכן אותי בזהירות שקרן מזועזעת מהגוון שנבחר לקיר התמונה שלהם.. ביקשתי מהם להמתין לראות את כל הפריטים בדירה לפני שנקבל החלטה האם לשנות אותו.

לאחר כמה ימים הגיעו התמונות האלו, עם ההודעה של קרן על זה שהיא מאוהבת בסלון החדש שלה.

גלילי הבדים אם לוילונות או לבדים לספות וכורסאות יכולים לבלבל ואכן עושים זאת. המטרה היא להגיע מכוון מטרה.

100% poliaster fabrics are the most easy to clean fabricts and nowadays they look just like natural fabrics

the textures the colors and the patterns gives us a wide range of options to create a persenolised environment

there was something soft and rich in that fabric and it was chosen to cover the chaise long.

Portion of the living room. The colors of the wall is an extraction of one of the colors of the painting. the deep blueish color of the chaise gives the space the luxurious depth it was missing.

the chaise present a mix of the patterned and clear blue fabric and one more cushion that correspond to the flooring tint.

the stained natural look of the sofa's leather goes nicely with the geometric chose of the pale cushion and the organised subtle pattered blue cushions. The "burnt" look of the coffee table wood look and the emphasis of the wood topographic nature gives the composition an edge

somewhere in between cold and warm, classic atmosphere

המקום: גבעת שמואל. מטראז': 90 מ"ר. תכנון ועיצוב פנים: זהר בן לביא, BLV עיצוב פנים ואדריכלות. חדר השינה הישן של ההורים בוטל, ושטחו "הוכנס" לתוך חלל הסלון, שהפך למרחב פתוח, מרובע ומואר היטב. פינת הישיבה מוקמה בצד אחד, המטבח בצד השני, וביניהם מפרידה מחיצה אלכסונית מסרגלי עץ, שעליה נתלה מסך הטלוויזיה (צילום: אילן נחום)

זהר בן לביא | כתבה פורסמה לראשונה ב Xnet

הדירה של משפחת כהן מרמת אילן הייתה עמוסה, צפופה ומעיקה, אך במקום לעבור ממנה הם החליטו לשפץ: 280 אלף שקלים ל-90 מ"ר הספיקו לשיפוץ כולל עם חלוקה משופרת, לריהוט חדש ולפתרונות אחסון שנותנים מענה לשלוש הבנות הנמרצות. אני מציג את התוצאה

כשפגשתי לראשונה את מיכל כהן בדירתה בשכונת רמת אילן שבגבעת שמואל, ראיתי אשה נמרצת עם המון ביטחון, ולא מעט תסכול. היא סיפרה לי שהדירה חונקת אותה, ושהיא מרגישה שהגיע הזמן לשינוי. מיכל ובעלה, בשנות ה-30 לחייהם, הם הורים לשלוש בנות בגילאים 5, 8 ו-12. המשפחה גרה בדירה בת 40 שנה, ששטחה 90 מטרים רבועים. גיל הדירה והגודל שלה לא היו הסיבה לבעיה שמיכל תיארה, אלא החלוקה הפנימית הלקויה, ארגון בעייתי של פריטי הריהוט ומחסור בפתרונות אחסון. כל אלה יצרו תחושה של צפיפות ורעש ויזואלי טורדני.

כך נראה הסלון "לפני". מימין חדר השינה של ההורים, שהכניסה אליו נעשתה דרך מעבר צר שהפך לאזור בלגן וצעצועים. דיירי הבית – זוג עם שלוש בנות קטנות – סבלו מהחלוקה הפנימית הלקויה של הדירה, מארגון בעייתי של פריטי הריהוט ומחסור בפתרונות אחסון. השיפוץ כלל תכנון מחדש ושיפוץ כולל, וחלק מהרהיטים הישנים מצאו את מקומם בחלל החדש, אך אחרת (צילום: אילן נחום)

במקום לעבור דירה, בחרה משפחת כהן לשפץ את הדירה שלה. אני מאמין שעבודת תכנון ועיצוב פנים אינה נמדדת בתוצאה האסתטית בלבד, אלא בהצלחתה לחולל שינוי אמיתי באיכות החיים של דיירי הבית, כזה שפוטר אותם מהמועקות הבנאליות שנובעות מהשגרה בבית שתכנונו לקוי. כאן הצלחנו לשנות לחלוטין את הדירה (כולל חלוקה מחדש, מטבח וחדרי רחצה חדשים ורהיטים לכל החדרים) בתקציב "שפוי" של 280 אלף שקלים.

כניסה למה שהיה המטבח הצר והסגור, והפך ליחידת ההורים

המעבר לחדר ההורים הישן, דרך הסלון

המבואה הוקטנה מעט לטובת חדר הרחצה המרכזי, אך נוספה לה מראה, שידה למפתחות וארון שירות. התמונה מהסלון הישן (בצילום למעלה) מצאה כאן את מקומה הנכון (צילום: אילן נחום)

הסלון החדש פונה אל החזית העשירה בחלונות. לעיצוב הפנים נבחרו גוונים רכים וסולידיים, עם טאץ' פופי שהוסיפו השולחנות הקטנים, שקל להזיז כדי שיהיה אפשר לשבת ולשחק על השטיח (צילום: אילן נחום)

המעבר לחדר ההורים הישן, דרך הסלון

כניסה למה שהיה המטבח הצר והסגור, והפך ליחידת ההורים

המטבח הועבר לחלל המשותף הפתוח, שהרוויח שטח בזכות ביטול חדר ההורים הישן. המשטח הגדול נהנה מהאור והנוף – נוח בהרבה מהמטבח הישן והצר, שלא סיפק את צורכי האחסון והעבודה (צילום: אילן נחום)

מחיצת העץ מעניקה את תחושת ההפרדה הנדרשת בין הפעילויות במטבח ובסלון. הזווית האלכסונית תוכננה כך כדי שלא לחסום את החלל, וכדי לצדד את המסך כך שיהיה נוח לצפות בו מכל מקום בספה הפינתית (צילום: אילן נחום)

כולם יודעים שבתהליך של עיצוב דירות יש לשים דגש על לב הבית, המטבח, במקרה שלנו הוא היה סגור בחלל צר וארוך, שהכניסה אליו הייתה דרך פתח צר (ראו תוכניות למעלה). החלל קיבל אור טבעי מועט מחלון צר שהיה לכוד בין ארון תחתון לעליון. משטח העבודה היה קטן ולא הספיק מלהכיל, ארונות המטבח לא הצליחו לספוג את צרכי האחסון ולכן חלקם הגדול של הכלים ומוצרי המזון פשוט הונח על המשטח. מבחינתה של אשה שיוצאת מעבודתה בצהריים כדי להכין לבנותיה ארוחה חמה במהירות ולחזור למשרד, הפער בין התנאים שלהם היא זקוקה לבין המציאות היה עצום.שולחן קטן שיועד לארוחות היומיות הגדיל את הצפיפות בחלל, שהיה קטן גם כך, ומי שאכל סביבו "זכה" לצפות בקיר שאליו הוצמד. כדי להיכנס למרפסת השירות היה צריך לעבור בקצה המטבח. מכונת הכביסה שהייתה שם נבלעה בערב-רב של חפצים שנדחסו לחדרון, "כי לא היה מקום אחר", וכדי להגיע לחבלים ולתלות כביסה היה צריך להתאמץ.גם הכניסה לחדר השינה של ההורים הייתה בעייתית: נדרש לחצות את הסלון, לעבור לצד פינת האוכל, ולהיכנס למעין מרפסת מלאה בצעצועים. משהגעת ופתחת את הדלת לחדר השינה, ראית חלל קטנטן שאינו מואר דיו, עם מיטה זוגית, ארון קטן ובלגן שנבע מהמעברים הצרים וחוסר הנוחות שבהגעה למקומות האחסון המועטים. החדר היה נטול נשמה לחלוטין, ובוודאי שלא הכיל יחידת רחצה כמו שמקובל בתכנון יחידות הורים. בעיה מוכרת של משפחות עם ילדים צעירים התגלתה בכל פינה: הצעצועים של הבנות היו מפוזרים בכל הבית, בגלל מחסור במקום ייעודי למשחק ואחסון משחקים.

חדר שינה של הבנת הקנטנת

חדר שינה של הבית הגדולה

שלושת חדרי השינה, "לפני – חדר שינה הורים

חדר ההורים החדש, במה שהיה קודם המטבח. בגלל שהוא צר (2.5 מטרים) חולק החלל לשלושה אזורים: ארונות בגדים בכניסה, המיטה במרכז, וחדר רחצה פתוח במה שהייתה מרפסת השירות (צילום: אילן נחום)

חדרה של הבת הבכורה. בחדרי הילדות כמעט לא נעשו שינויים, למעט חיפוי בפרקט, ארגון מחדש של הרהיטים הקיימים והוספת ארונות נוחים ויעילים (צילום: אילן נחום)

חדרן של שתי הבנות הקטנות. ארון גדול שבו שולבה פינת עבודה נוחה ומספיקה לשתיים (צילום: אילן נחום)

לאחר היכרות מעמיקה עם המשפחה הצענו (מעצבת הפנים מליסה סמטבנד ואני) כמה אופציות תכנוניות, שביתרונותיה וחסרונותיה של כל אחת מהן דנו יחד. בעיצוב הבית החלטנו ללכת על מעטפת נקייה ועכשווית בגוונים רכים וסולידיים, בשילוב "ציטטות" וינטג'.

מאחר שלא ניתן היה לפתוח את חלל המטבח לסלון (הקיר שהפריד ביניהם הוא קיר תומך קונסטרוקטיבי), החלטנו להעביר את יחידת ההורים למקום שבו היה המטבח המוארך עם חלל השירות הקטן. חדר השינה הישן נהרס לטובת הגדלת החלל המשותף, שאליו "הוכנס" המטבח. כך נוצר חלל פתוח שבו סלון, מטבח ופינת אוכל, ושכולו נפתח אל החזית הארוכה של הדירה, העשירה בחלונות הפונים לסביבה הירוקה בחוץ. לחלל נכנסו אור וטבע, כשהצמחייה משמשת כחיץ קליל השומר על פרטיות המשפחה בתוך הבית.

חדרי הרחצה והשירותים הישנים (צילום

ו"אחרי": האמבטיה הוחלפה במקלחון גדול ומפנק. ארון גדול בעומק של 12 ס"מ מכיל את כלי הרחצה של הבנות, ארונית הכיור עמוקה ומכילה מגבות וסל כביסה, ומימין הוכנסו מכונת הכביסה והמייבש לתוך נישה שהותאמה להם. הרצפה וחדר השירותים חופו באריחי בטון מצוירים, כדי להכניס מעט רוח וינטג'ית ומעוטרת לחלל (צילום: אילן נחום)

המרחב הריבועי החדש שנוצר חולק לשני משולשים בשתי פינות מנוגדות – בצד אחד מוקם הסלון ובצד השני המטבח. בחרנו בספה פינתית, כדי לצפות באופן מיטבי בנוף, לתקשר בקלות עם היושבים סביב שולחן האוכל, ולצפות בטלוויזיה. בחירת תמונות לסלון היא משימה לא פשוטה, ואחרי שחיפשנו בספרים ובצילומים משפחתיים בחרנו צילום וציור שהוגדלו והודפסו.

לצד הספה מיקמנו שולחנות קטנים ("IDdesign") שאפשר להזיז בקלות. הבחירה הזו נעשתה משלוש סיבות: הלקוחות העדיפו סלון עם מרכז פתוח, שמאפשר ישיבה לא רשמית ומשחק על השטיח ("שטיחי איתמר"). בנוסף, השולחנות משמשים בעיקר להנחת כוסות ושלט, כך שלא היה צידוק פרקטי לשולחן מרכזי מסיבי. הסיבה האחרונה והמשמעותית ביותר הייתה השאיפה להימנע מיצירת משטח גדול שיכול להתבלגן בקלות ולהכניס חוסר סדר למרכז החלל הציבורי. עיצוב השולחנות מוסיף לעיצוב הפסטורלי ממד של פופ-ארט, בעזרת צבע וצורה מחויכים.החלוקה בין שתי הפינות של החלל הוגדרה בעזרת מחיצת עץ שעליה נתלה מסך הטלוויזיה, ולא במקרה. ההדגשה של המסך על האלמנט המרכזי בחלל באה להציג את חשיבותו בתרבות הפנאי הישראלית, שבה עיקר הפעילות בסלון היא צפייה בטלוויזיה.

המחיצה מעניקה את תחושת ההפרדה הנדרשת בין הפעילות באזור המטבח לבין הפעילות בסלון. כדי לשמור על הפתיחות הורכבה המחיצה מלוחות עץ אופקיים שביניהם מרווחים, כך שהמבט מצד לצד של החלל הציבורי לא נקטע. הזווית האלכסונית של המחיצה מאפשרת זווית ראייה פתוחה ככל האפשר למתבונן מהכניסה, ובמקביל מצדדת את המסך למרכז הספה הפינתית, כך שיהיה נוח לצפות מכל מקום בה. הקווים האופקיים מושכים את המבט אל החלונות והנוף.

התאורה ההיקפית בחלל ("אור-עד") מדגישה את שוליו ומייצרת אשליית מרחב. הפרקט שבו חופתה כל הדירה שוטף את הרצפה בטקסטורת עץ חום-אפרפר עדינה. פינת האוכל מוקמה עם גישה נוחה למטבח מצד אחד ועם זיקה חזקה לסלון מצד שני. פלטת השולחן נשארה מהשולחן המקורי, חודשה מעט והתווספו לה רגליים חדשות.

פינת האוכל, "לפני"

הכניסה לבית, "לפני"

המטבח, שצורתו כאות ר' ("מטבחי זיו"), ארוך יחסית: הוא מתחיל מעט אחרי הכניסה לחדר ההורים ומסתיים לפני פינת האוכל. על אף קרבתו לסלון, המחיצה מגדירה אותו כאוטונומיה נפרדת. הוא תוכנן ללא ארונות עליונים, כדי לייצר פתיחות מקסימלית וקלילות. הנוף והאור הטבעי הנשפך על איזור העבודה של הכיור והכיריים הופכים את המטבח למקום עבודה פרקטי ומהנה. הקיר המרכזי שלו חופה בלבני זכוכית, שהוסיפו מגע מודרני לעיצוב.

בט מדלת הכניסה אל הסלון החדש. משמאל חדר ההורים (צילום: אילן נחום)

מיכל ובעלה ביקשו להוסיף ליחידת ההורים החדשה חדר רחצה. החלל הצר (שני מטרים וחצי רוחבו) חולק לשלושה אזורים: אזור הכניסה, המכיל את ארונות הבגדים, אזור המיטה במרכז ואזור הרחצה בקצה, במקום בו הייתה קודם מרפסת השירות. הארונות נבנו בצורת ר': ארון לבגדים מקופלים, שעומקו 45 ס"מ, מוקם לצד דלת הכניסה, וארון הבגדים התלויים, שעומקו 60 ס"מ, מוקם מולה. כך הם תופסים פינה ואינם "לוחצים" את החדר (כל הנגרות בבית: ראיף בשארה).

המיטה מוקמה מתחת לחלון שהיה פעם חלון המטבח. עקב מחסור במקום, וכדי לשמור על פתיחות, אור ואוויר מרביים, החלטנו לוותר על אסלה בחדר הרחצה הזה, מה שאיפשר לפתוח אותו אל חדר השינה, יצר חופש תנועה במעבר אליו וממנו והגדיל את תחושת האורך של החלל, כפיצוי על רוחבו. אזור הרחצה הוגדר בעזרת מדרגה, חיפוי קיר וריצוף שונים מאלה שבשאר החדר. משטח הכיור והמראה מעליו משמשים גם לאיפור, מעין ריהוט משלים לחדר, בעוד שהמקלחת מוסתרת מעט מאחורי קיר שעליו תלויות המגבות. גם כאן נהנה החדר מהצמחייה העשירה שניבטת דרך החלון שנחשף.בין החלל המשותף לחדרי הבנות מפרידה מבואת הכניסה, ששומרת על מרווח נעים בין הדלת לקיר שעליו תלינו מראה. השידה שתוכננה תחתיה משמשת למפתחות, חשבונות וכיוצא באלה, בעוד שבפינת המסדרון הוספנו ארון שירות שמגדיר את המבואה מבלי לחסום את המעבר לחדרים.

למעט תיקון מבני קל, שני חדרי השינה של הבנות נשארו כפי שהיו. עיקר העבודה כאן הייתה סידור מחדש של הרהיטים הקיימים, והוספת ארונות יעילים המתאימים לצורכי האחסון האמיתיים שלהן. בחדר הגדול יותר, המיועד לשתי הבנות הקטנות, תוכנן ארון בגדים שבו שולבה פינת עבודה עם שולחן ארוך שמספיק לשתיים וכולל מגירות ומדפים עליונים.

משטח שולחן האוכל הישן חודש ונוספו לו רגליים חדשות (צילום: אילן נחום)

חדר הרחצה המרכזי גדל במעט על חשבון המבואה. האמבטיה הוחלפה במקלחון גדול ומפנק, ארונות האחסון גדלו והפכו לנגישים יותר. כדי להשאיר את החלל "נושם" שילבנו ארון רחב בעומק מינימלי (12 ס"מ), שמתאים לאחסון של רוב צורכי הקוסמטיקה והרחצה של הבנות. ארונית הכיור עמוקה יותר ומכילה מגבות וסל לכביסה מלוכלכת. מכונת הכביסה והמייבש הוכנסו לתוך נישה שהותאמה להם מבלי שיפריעו בחלל, ולצדה האסלה. הרצפה חופתה באריחי בטון מצוירים עדינים, כדי להכניס מעט רוח וינטג'ית ומעוטרת לחלל, הנמצא לרוב בשימוש הבנות.

חדר השירותים, הממוקם בעומק החלק הפרטי של הדירה, חופה גם הוא במרצפות מצוירות, שנראות כפואנטה קלילה בקצה המסדרון. הקומפוזיציה נקבעה יחד עם מיכל, לפי האריחים שהיו במלאי של מפעל "גלוסקא" ברגע בו נזקקנו להם.

במשך כל תהליך העבודה היינו מודעים לתקציב של המשפחה (280 אלף שקלים, כולל מכשירי החשמל והריהוט החדש). חצי שנה לאחר השיפוץ הגענו לבקר וראינו מטבח מצוחצח וסלון מוקפד, בלי משחקי ילדים או בלגן מכל סוג שהוא. כששאלתי את מיכל איך היא מרגישה בבית, היא אמרה בחיוך: "מעבדות לחרות. הבית קל לתחזוקה מעצם העובדה שלכל דבר יש מענה".